זוגיות טובה וקרובה לא נבנית בחופשות חד-פעמיות.
היא נבנית בתוך החיים - ממש בבית שלכם.

מכירים את השקט הזה בסלון…?

הרגע הזה שהילדים סוף סוף נרדמו, המטבח מסודר, ו… כלום. שקט.
כל אחד שקוע בטלפון שלו. אולי זורקים מילה או שתיים לאוויר על הילדים, ומחליפים ערוץ.

או במיטה, שוכבים אחד ליד השני, כל אחד עם המסך שלו. הוא נרדם ראשון. את חושבת “טוב, לפחות היום אני לא צריכה להעמיד פנים.”

מתי בפעם האחרונה שהוא נגע בך סתם, בלי סיבה? ומתי בפעם האחרונה שאת רצית?

“עזבו אינטימיות. עכשיו תנו לי רק לימס לתוך המיטה ולישון.”

אולי אצלכם יש שקט. השותפות בבית עובדת. הפרויקט “משפחה” רץ. הילדים בסדר.
ופשוט הצחוק, החברות, החום, האינטימיות שהיו לכם - נקברו תחת הרים של כביסה, חשבונות ועייפות.

ואולי דווקא אצלכם רועש. אותה מריבה חוזרת כל שבוע, כמעט באותן מילים, ואף אחד לא באמת מנצח. נגמרת, נרגעת, ומחכה לפעם הבאה.

זה נשמע הפוך, אבל זה אותו דבר בדיוק: הפסקתם להיפגש. אצל אחד זה קרה בשקט, אצל השני ברעש. השגרה בלעה את זה.

ואת חושבת מדי פעם - “מה יהיה אחרי שהילדים יעזבו את הבית? עם מי אני אשאר?”
ואף חברה לא אומרת לך את זה. כולן באותו מקום, ופשוט לא מדברות עליו.