מה זה חוּרְבַּן זוגי?
לפי מה מחליטים עד כמה המצב קשה?
איך יודעים אם יש תקנה?
מהו חורבן בלתי הפיך?
ואיך לפעמים דווקא מתוך הכאוס המוחלט מצליחה להיווצר התחלה חדשה, לא של כיסוי וטיוח, אלא של ראיה עמוקה של פצעים וצרכים לא מדוברים…
כשזוגות פונים אלינו ביאוש מוחלט מהחורבן שנוצר בניהם ומבקשים מאיתנו לפסוק אם יש להם סיכוי – באמת איננו יודעים לומר מראש.
פגשנו בחיינו עשרות אלפי זוגות. ראינו שלפעמים הסיפור בראיה מבחוץ אינו כל כך נורא, אבל הם נתקעים בו ומדשדשים בלוּפְּ של תקופת חיים ארוכה. ולפעמים מתוך מצבי קצה עם סיפורים ממש נוראיים נוצרת צמיחה מחודשת שמעולם עוד לא הייתה.
איך צומחים מתוך חורבן?
חכמים מספרים לנו סיפור מופלא!
"…בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חיבתכם לפני המקום וכו'. אמר ריש לקיש, בשעה שנכנסו נכרים להיכל (בשעת החורבן – י.ש) ראו כרובים המעורין זה בזה…" (תלמוד בבלי – יומא נד)
מה שעולה לעיני רוחי, זה הרגע הזה הנורא והקסום – שדווקא בעת החורבן ה"כרובים", שמשקפים את הקשר של ישראל והבורא. במקום להיות גב אל גב ולשקף את המשבר שמתרחש – דווקא אז היו מעוּרִים (מחוברים) זה בזה.
אנחנו לפעמים, תקועים בתוך מאבקי כוחות, תפקידים, התנצחויות והצטדקויות. אחוּזִים בקליפות – בדברים הלא חשובים, נתקעים על ה"קטנות". אבל אז, דווקא ברגע של משבר – נזכרים מה חשוב באמת.
זה אולי רגע של חורבן – כי תחושת הפיספוס של הקשר מורגשת.
אבל בעומק זה אומר שזהו רגע שבו יש גילוי של עצם הקשר!
זמן שבו סוף סוף נשמעים הקולות הפנימיים – לא רק ה"ורודים" והאוהבים.
אלא המשאלות הכמוסות. המקומות שבהם אנחנו חלשים וזקוקים אחד לשניה – ומתוך הסכמה להיות פגיעים אפשר גם להפוך להיות מעורים זה בזו – כמו הכרובים.
אחחחח הלוואי שהיינו יכולים לצמוח בלי להישבר…
אז למעשה…
הרי מה הופך רגע של "חורבן זוגי" לסוף טוטאלי או רגע צמיחה?
לא חומרת הסיפור – אלא ההזדמנות להקשיב לעומק לעצמכם ואחד לשניה. יש שם:
← גילוי של הקשר שהתכסה מתחת להכל.
← לקיחת אחריות – כל אחד על חלקו בפיספוס ובדינמיקה שהביאה למשבר.
← לזהות שם את הבקשה העמוקה ולחפש דרך חדשה.
וינסטול צ'רצ'יל פעם אמר – "Never Let a Good Crises Go To Waste" (לעולם אל תבזבזו משבר טוב. למה? כי המשבר הוא הזדמנות ללמוד משהו חדש על עצמיכם ועל העולם, זוהי הזדמנות לפתוח פרק חדש וחשוב, משמעותי וקסום בסיפור של מסע האהבה שלכם. לחפש דרך זה לא למצוא את התשובה הסופית, אלא דווקא להסכים להיות בדרך משותפת שמסכימה לגלות, לשאול, לגדול, להכניס את האחר אל תוך עולמנו ולהיות במסע של גילוי.
שבו לכם הערב (צרואוירה נעימה כמובן) והתבוננו ברגע של משבר שחוויתם לאחרונה:
ספרו זה לזו על הכאב שהיה שם – היזהרו לא להאשים, אלא ספרו על ההרגשה הפנימית שלך (והקשיבו זה לזו בסקרנות ואמפתיה).
נסו לזהות אחד אצל השניה את הבקשה העמוקה מתחת לכאב ולשבר.
נסו להפיק לימוד לעתיד (את העבר לא נוכן לשנות) – איך תראה הפעם הבאה?
קחו אחריות על החלק שלכם במשבר שנוצר (שני הצדדים – מה יכולתי לעשות אחרת?)
הניחו שם תפילה לעתיד טוב יותר…
