מה קורה שהלב שלנו מתחיל להתנהג כמו אבר אחר? למשל… הכבד. זה בדיוק מה שקרה לפרעה מלך מצרים: "כבד לב פרעה" (שמות ז יד) – הלב שלו התחיל לתפקד כמו הכבד.
איך זה נראה?
ובכן, אנחנו מכירים את זה כי זה קורה גם לנו (בקטנה כמובן, לא כמו לפרעה). לדוגמה, כשבמקום להביא רגש לקשר (לב) אנחנו מביאים את הדחפים ההישרדותיים. במקום להתחבר בנקודת הלב, אנחנו מדברים וטוענים טענות (ומחשבים חשבונות) של חובה וזכויות…
זה גם מה שעשה פרעה – הוא לא מוכן לדבר ברמת המהות: "לא ידעתי את הוי-ה". אני רק שם לב שהתפוקה לא משהו, זו כנראה הבעיה. זה גם אצל זוגות – במקום "אנחנו כבר לא מרגישים את האהבה", הם יאמרו "הוא לא שוטף כלים" / "היא מבזבזת בלי חשבון".
כמה כעס…
אופן נוסף שהכבד מחליף את הלב הוא דרך הכעס. על פי המסורת הקבלית שלנו (וגם חוכמות עתיקות נוספות, כמו הרפואה הסינית) הכבד קשור לאנרגיה של הכעס. ובכן הכעס הוא תחפושת, הוא מגן. הוא מתחפש לרגש אבל באמת הוא דחף של הישרדות ושליטה.
פרעה מרגיש שהשליטה נשמטת ממנו והפתרון שהוא מוצא בתוכו הוא כעס ואכזריות. כן, כעס מוליד אכזריות, כיוון שהכעס איננו רגש ואין בו חמלה (היזכרו בפעם האחרונה בה באמת כעסתם). הרבה פעמים כשאנחנו לא מתאמנים על מודעות ותקשורת רגשית בריאה, מה ש"משפריץ" מאיתנו ברגע קשה זה כעס.
מים לנפש
בשני המקרים הפתרון הוא "מים". כמובן שכוס H₂Oיכולה לעשות לנו ממש טוב, אבל הכוונה היא דווקא לרגש (שעל פי תורת "ארבעת היסודות שייך ליסוד המים). רגש אמיתי וכנה (ושוב – כעס הוא לא רגש). כאב, פחד, תסכול, געגוע, לבד… אלו רגשות שמסתתרים מתחת למעטה ה"חזק" של הכעס. למשל, במקום: " למה את/ה מבזבז/ת את הכסף שאין לנו…" אפשר לומר: "אני מרגיש שהכסף שלנו מתבזבז בלי חשבון, וזה גורם לחוש חוסר אונים" (או לבד, או פחד…), במקום לרתוח: "למה את/ה לא גם שוטף/פת כלים", לומר: "כשאני לדבר עם עבודות הבית אני חש בדידות/תשישות…". בקיצור – להביא רגש אותנטי. ואפילו יותר טוב, זה לספר זה לזו מה ישמח אותי…
רוצים ללמוד איך להיות בכעס ולריב נכון? הצטרפו אלינו לקורס "איך לריב נכון?"