באותה חופשה בים המלח היה בּוּפֶה משובח ביותר. הארוחות העשירות היוו נקודת אור והנאה. ישבנו לנו לסעוד ארוחה זוגית מפנקת באוירת מלון רומנטית. העhניים החלו לשוטט סביב וראינו שלא רק אנו משוטטים בענינו במרחב במקום להעמיק מבט אחד בשניה.
רגע זוגי קסום המועד לפיספוס.
התחלנו לעשות בנינו “קרב מבטים” ולפתח אותו למשחקי עיניים נוספים. ולהזכר שבאמת רק אנחנו בעולם.
לארוחה הבאה הגענו מוכנים. החלטנו שבארוחה זו כאילו נצא לדייט ראשון וכאילו נכיר אחת את השניה מחדש. שאלנו מלא שאלות של הכרות. חיפשנו בתוכנו סקרנות. שיתפנו באמת ולפעמים קצת המצאנו. ושוב היינו רק אנחנו בעולם וכל השאר היה תפאורה. (הורידו את התרגיל “דייט ראשון” מכאן)
אל הארוחה הבאה הגענו כזוג בזיקנה. זו הייתה הזדמנות להתבונן על חיינו בפרספקטיבת עתיד ולהציף את כל החלומות שהיינו רוצים לראותם מתממשים. לעוף אל מעבר למרחבי זמן, מקום ומוגבלויות אחרות. (הורידו את התרגיל “זוג בזקנה” מכאן)
חופשה זוגית זה הזמן לחגוג את האינטימיות שלכם. אך חשוב לזכור שהאינטימיות נמצאת בתוככם, בניכם. וכל מה שקורה סביבכם זה רק תפאורה. זו הזמנה למפגש מחודש. האינטימיות כל כך בקלות מתפספסת. היא חמקמקה ואצל כל אדם היא נראת ומרגישה אחרת.
שלא יגמר לעולם
אחד הפיספוסים הגדולים של האינטימיות ובמיוחד של האינטימיות המינית, זה כשזה נכנס לרשימת הדברים שצריך ל”גמור” אותם. חופשה זוגית זו הזדמנות מולפאה לפגוש אחרת את האינטימיות שלכם על כל רבדיה. יש זמן. אפשר להכיר מחדש, להפגש בדקויות, להתנסות ולהתחדש. אחד הדברים הנפלאים ומקודשים באינטימיות גופנית (מינית) זה שזה לכאורה אקט ספציפי מתוחם הגוף ובזמן. אך אינסוף יכול לקרות שם. מפגש מקודש של אינסוף וסוף.
